תוצאות חיפוש עבור: הוראת אזרחות
מיון:
נמצאו 36 פריטים
פריטים מ-1 ל-20
  • תקציר

    מורים המקיימים בכיתותיהם דיונים בנושאים שנויים במחלוקת משקפים קושי לקיים דיון כזה במציאות של הקצנה ושל שיח המעלה על נס את הלאומיות במקום להתמקד בחינוך לשונות ולפלורליזם. המורים מתלוננים על חוסר ידע של התלמידים בנושאים הנדונים בכיתה, אי-הבחנה בין דעה לעמדה, היעדר היכרות עם קבוצות אחרות בחברה הישראלית וקושי של התלמידים להבין מצבים חברתיים מורכבים. רוב המלוקות המעוררות את רגשות התלמידים עוסקות בשסע היהודי-ערבי ובסוגיה של הגדרת המדינה כיהודית ודמוקרטית.

  • סיכום

    מיתוס השקר האציל של אפלטון יכול לשמש כלי לניתוח הפרקטיקות האידיאולוגיות המטעות לעתים קרובות של חינוך אזרחי, העלולות לקדם תפיסות אנטי-דמוקרטיות של הזהות הלאומית. מאמר זה עוסק בשלושה רגעי מפתח היסטוריים בייצור של הזהות הלאומית בארה"ב ובוחן כיצד ניתן לפרש מחדש כל אחד מהרגעים הללו באמצעות שימוש תיאורטי מושכל במוטיב השקר האציל

  • תקציר

    לנוכח המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, תלמידים רבים בארצות הברית (ומן הסתם גם בישראל) מציגים שאלות כגון מדוע אוקראינה אינה חברה בברית נאט"ו בעוד ששכנותיה כמו רומניה, הונגריה ופולין כן חברות בארגון? מהן סנקציות? מה פוטין חושב? כדי לקבל תשובות, בני נוער רבים פונים לטיק-טוק ולמקורות בלתי אמינים אחרים. מחברי המאמר פיתחו שלוש אסטרטגיות עבור מורים והורים שיסייעו לתלמידים להבין את הרקע למלחמה באוקראינה:

  • סיכום

    הגיע הזמן לנסות ולבסס תוכנית מוסכמת ומותאמת של חינוך אזרחי, שתגובש על ידי קבוצות מגוונות המחויבות כולן למציאת טוב משותף. תוכנית כזו חייבת להיות תוצאה של תהליך רציני הכולל ניסוח של תפישה אסטרטגית לכל שכבות הגיל, לכל זירות החינוך ולכל זרמי החינוך

  • סיכום

    סדרת הטלוויזיה "שעת אפס" העלתה מחדש את פרשיית פיטורי המורה אדם ורטה בעקבות תלונתה של תלמידתו ספיר סבח על מה שהיא ראתה כהבעה לא ראויה של עמדותיו הפוליטיות בכיתה. מאמר זה מציג ארבע גישות להתמודדות  עם הבעיה: 1. הכחשה 2. העדפה 3. הימנעות 4. איזון.

  • תקציר

    המחקר בחן את דרכי ההתמודדות של המורים הערבים לאזרחות בבתי הספר הערביים־ממלכתיים עם הוראת התוכן הלימודי שאינו מתיישב עם זהותם הלאומית והתרבותית. 32 מורים ומורות לאזרחות בבתי ספר תיכוניים ערביים רואיינו בריאיון עומק פתוח. נמצאו שלוש דרכי התמודדות של מורים: התרכזות בהוראת התכנים הנדרשים למבחני הבגרות, יישום דרכים יצירתיות וזהירות להעלאת הנרטיב הערבי יחד עם הנרטיב היהודי-ציוני והצגה ישירה של הנרטיב הפלסטיני.

  • תקציר

    עיסוק כיתתי בנושאים טעונים-פוליטית ושנויים במחלוקת נחשב בחברות דמוקרטיות אנגלו-אמריקאיות כרצוי וככלי לקידום השתתפות אזרחית וטיפוח ערכים דמוקרטיים. אולם, האתגרים הטמונים בדיון בסוגיות מורכבות גוברים כאשר מדובר בשכבות גיל נמוכות ובחברות מאותגרות מבחינה דמוקרטית, כמו במקרה הבוחן הישראלי שמוצג להלן.

  • סיכום

    גלובליזציה ואינטרנציונליזציה (בינאום) יצרו צורך לדיאלוג בין-תרבותי בין אנשים בעלי תפיסות ואמונות שונות בקהילה ומחוצה לה. הוראת שפה זרה מהווה פלטפורמה מתאימה לחינוך ששם לעצמו למטרה לחנך את הסטודנטים לאזרחות בין-תרבותית. המאמר מתאר מחקר פעולה שנערך במסגרת קורס ספרדית באוניברסיטת קליפורניה. במהלך הקורס התנדבו הסטודנטים בעבודה עם מהגרים וקטינים פליטים ממרכז אמריקה. הממצאים הראו מודעות מוגברת של הסטודנטים למיומנות שפה וכן העמקת היכולת הבין-תרבותית.

  • סיכום

    ניתן לראות בתוכנית הלימודים באזרחות זירת מאבק על עצם ההגדרה של אופייה של החברה ועל גבולות השייכות והזהות האזרחית של האזרחים והאזרחיות לעתיד. מאמר זה עומד על המתח בין הממד הפוליטי לממד המקצועי-פדגוגי בעיצוב תוכנית הלימודים באזרחות והשינויים שחלו במאפייני מתח זה בשנים האחרונות. כמו כן, המאמר הצביע על הסכנות הטמונות במאפייני השינויים שחלו בתוכנית הלימודים באזרחות ומציע חזון לחינוך לאזרחות בחברה הישראלית מרובת הקונפליקטים.

  • סיכום

    מקצוע האזרחות נהפך לכר פורה לוויכוחים קשים על רקע אידיאולוגי. בשנת 2009 פרסם המכון לאסטרטגיה ציונית נייר עמדה אשר טען להטיה אידיאולוגית עמוקה הקיימת במקצוע האזרחות בארץ. נייר העמדה חולל סערה והביא לניסיונות ממושכים מצד שר החינוך דאז, גדעון סער, לטפל בסוגיה; אלא שניסיונות אלה נתקלו במאבק נגדי של אנשי תקשורת וגופי חינוך מהשמאל. הטלטלה שעברה המערכת כוללת אירועים כגון פיטוריהם של שני מפקחים מרכזיים (מפמ"רים) של המקצוע; פסילת ספר לימוד; שלוש עתירות שנידונו בבג"ץ ; דיונים בכנסת; התארגנויות מורים ואנשי אקדמיה בעד ונגד שינויים בהוראת המקצוע.

  • סיכום

    להיאבק למען האמת, נגד האדישות ונגד הקיטוב שמאפיין את הפוליטיקה האמריקאית – אלה כמה מהתפקידים החשובים של מורים לאזרחות בארצות הברית, משום שביכולתם להפוך את התלמידים לסוכני השינוי של המצב. לימודי אזרחות היו בעבר הבסיס של החינוך האמריקאי, כיום אין הם אפילו דרישת חובה בחלק מהמקומות. ואולם, מציאות זו מתחילה להשתנות: יותר ויותר מדינות ומחוזות מכירים מחדש בצורך החיוני להכשיר את התלמידים למציאות המורכבת של חיים בדמוקרטיה.

  • תקציר

    כיצד בוחנים ומעריכים ספרי לימוד באזרחות? לפי הכתוב בפרק זה, יש לבדוק עד כמה מצליחים הספרים להקנות ערכים דמוקרטיים לתלמידים. זאת ניתן לעשות בין השאר באמצעות הצגת השאלות הבאות:

  • לינק

    חינוך אזרחי הוא הדרך שבה מנסה המדינה לכוון את תלמידיה כיצד לפעול כאזרחים (אבנון, 2013). מערכת חינוכית במדינה דמוקרטית כישראל מתמודדת עם מטרות סותרות של חינוך אזרחי כמו הרצון לפתח פטריוטיות לצד השאיפה לפתח חשיבה עצמאית וביקורתית, רגישות לזכויות אדם וכן מעורבות חברתית ואקטיביזם (Veugalers, 2007, 2017; Westheimer & Kahne, 2004).מאמר זה נשען על ההבחנה שפיתח צבי לם בין חינוך פוליטי לחינוך אידיאולוגי. לטענת מחברו, לשעבר המפקח על לימודי האזרחות במשרד החינוך, קיים מתח בין חינוך למעורבות פוליטית ובין החשש מחדירת העולם הפוליטי לבית הספר. בעוד ההוראה של פוליטיקה בבית הספר אמורה להיות א-מפלגתית, הרי מטרתה היא להכין את התלמידים לפעול במציאות שהיא מפלגתית באופן מובהק. זוהי דילמה המונחת לפתחם של מחנכים (Hess & McAvoy, 2015).

  • לינק

    בהמשך לקריאתו של ד"ר אריה קיזל לאחריות כלפי האחר, הוא מבקש להאיר במאמר זה את הסתירות המובנות בהוראת האזרחות ולחברן לתכנית הלימודים באזרחות: "…אני מבקש לטעון כי מטרות תוכנית הלימודים שלנו נוקטים בשפה נייטרלית מדי בכל הקשור לחיים המשותפים של יהודים וערבים בתחומי המדינה. בעיני יש היום לחתור לקראת חשיבה חדשה על הוראת האזרחות בישראל במיוחד בתחום החיים המשותפים של אזרחי המדינה. יש לאמץ טרמינולוגיה השוברת את השסעים ולהעמיד – לא רק כמעשה של מורים אמיצים כאלה ואחרים – טרמינולוגיה שתדבר על התרומה שבריבוי, העושר שבריבוי (גם ריבוי הנרטיבים), העושר האפשרי מחיים משותפים שיש בהם בנייה והתחדשות של מוסדות, אמצעים, מקוריות ויצירתיות" (אריה קיזל).

  • לינק

    בעיני ציבורים רבים בישראל הדמוקרטיה היא איום על ה"יהדות"; בעיני ציבורים אחרים ה"יהדות" היא שמאיימת על הדמוקרטיה. הספר שיראה אור בקרוב הוא בבחינת קריאת השכמה לאנשי חינוך, אשר במקום להימנע מעיסוק בסוגיות רגישות אלו הם נקראים כאן לאזור עוז ולהתמודד עמן. הספר מביא שורה של הצעות פרקטיות לשילוב חינוך יהודי וחינוך דמוקרטי, כגון: כיצד להוביל לימוד משמעותי של טקסטים משמעותיים? כיצד לחשוף את התלמידים למגוון דעות וזהויות וכיצד לתרגל דיאלוג? ומציע שורה של תכנים שבהם המקורות היהודיים והדמוקרטיים הנלמדים יחדו מעבירים מסר של מורכבות (אדר כהן).

  • מאמר מלא

    הוראת האזרחות בישראל בשנים האחרונות נעה בין קונפליקטים לנרטיבים מתנגשים, אשר הופכים את עבודתו של המורה ללוליין פוליטי הנדרש להלך בין הטיפות. מצב זה גורם כמובן לחששות ולטרדות בקרב המתכשרים להוראה אשר כבר בשיעורי הדידקטיקה במוסדות האקדמיים מביעים אי-נוחות "להיכנס לשדה מוקשים מול פוליטיקאים, מנהלים והורים", כדבריהם. מורים אלה מפתחים עד מהרה שיח קורבני שאחד מביטוייו הוא אין-אונות אזרחית, שמירה על ניטרליות העלולה להתפתח לשיתוק ואי-הפגנת אומץ אזרחי אל מול ביטויי גזענות קשים בכיתה "מחשש שאני אהיה ה'אדם ורטה הבא'", כדברי סטודנט שהוסיף: "ועוד לפני הקביעות" (אריה קיזל).

  • לינק

    חינוך אזרחי ממלכתי מתמודד עם אתגרים רבים, ובראשם הקושי העצום לעסוק במערכת ממלכתית בסוגיות השנויות במחלוקת. במאמר הנוכחי, קושי זה מוצג כפוגם בהיגיון החינוכי הקלאסי של השיטה הסוקרטית, לפיה על אדם להיחשף לערעור הנחות היסוד שלו על מנת שיתפתח כאדם חושב. המאמר מציע לנתח את חשיבותה של הצגת המחלוקות בתחום האזרחות כסוגיות שאינן פתורות, על מנת להוביל תלמידים למצב של מבוכה סוקרטית, בירור חוזר ונשנה של הנחות יסוד ועידוד הפיכתם של התלמידים לאזרחים חושבים. משימה חיונית זו תודגם באמצעות הצגת מחלוקות בשלוש סוגיות אזרחיות (הלל וורמן).

  • לינק

    המורים לאזרחות בישראל (ולא רק הם) נתקלים מדי יום בכיתות הלימוד שלהם בשיח ששורשיו נגועים בנגעי אי סובלנות כבדה וענפיו מלבלבים אלימות שעוד עלולה להבשיל לרצח הפוליטי הבא במהלך הפגנה או לאחריה. הם הראשונים שיותקפו עם פתיחתה של שנת הלימודים החדשה, חשבונות הפייסבוק שלהם יהיו תחת מעקב (גם של חלק מההורים) והם יועמדו תחת מתקפת המקתריסטים שפועלים כבר היום בגלוי ובתמיכת חלק מהמחנות הפוליטיים בישראל (אריה קיזל).

  • לינק

    מטרת המאמר לעמוד על הפערים שבין תוכניות הלימודים באזרחות בישראל, בדגש על תוכנית הלימודים לחטיבה עליונה, לבין התחום של "אזרחות דיגיטלית", אשר עוסק במיומנויות ובתוכן שעל האזרח לדעת לשם תפקוד בסביבה מקוונת מודרנית. "אזרחות דיגיטלית" נוגעת בתחומים מגוונים, ובהם חוק ברשת, מסחר דיגיטלי, אתיקה בסביבה מקוונת, זכויות וחובות ברשת ועוד ( אביב צמח) .

  • לינק

    במאמר זה, המחבר דן בפדגוגיה האותנטית שמציעה אסטרטגיה מבוססת עבור המורים כדי שישלבו את התלמידים ויעודדו אותם לבצע את העבודה הקשה הנדרשת להבנה המורכבת, לפתרון הבעיות ולקבלת ההחלטות (Saye, John, 2014).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין